תוכניות ה-REALITY SHOW משתלטות על מסך הטלביזיה האמריקני והן רווחיות יותר


תוכניות טלביזיה אמריקניות בקטגוריה של Reality Show (תוכניות מציאות) מכניסות יותר כסף מאשר תוכניות הטלביזיה המסורתיות, וזאת מאחר שהתוכניות המסורתיות מתחילות להראות סימני רווח עבור המפיקים שלהן רק כאשר הן הופכות ללהיט, עוברות לשלב של סינדיקציה ונמכרות לתחנות טלביזיה רבות. אחד מתנאי הסף הנדרשים מתוכנית טלביזיה כדי להגיע לסינדיקציה הוא מינימום של 100 פרקים.  הצלחתן של תוכניות טלביזיה כמו Cheers  ("חופשי על הבר") ו"משפחת בריידי" השפיעו על מפיקים רבים, שהפסידו את כספם בהפקת תוכניות טלביזיה שלא הגיעו לסינדיקציה - בכך שהמשיכו להפיק תוכניות נוספות בתקווה שיהפכו ללהיטים. ואכן, המודל העסקי של סדרות אלה מבוסס על כך שרק אחת מתוך כמה תוכניות הופכת למרכז רווח משמעותי ומכסה גם את ההפסדים של התוכניות האחרות, שלא עשו זאת.

 

בשנים 1999-1998 הוצגו על ידי הערוצים המסחריים בארה"ב 6 תוכניות REALITY. זאת כאשר בשנים 2003-2002 הוצגו 26 תוכניות REALITY

 

 על פי גישה זו קיבלנו להיטים כמו "סיינפלד" ו"חברים", אך הקטגוריה רצופה בתוכניות שלא הגיעו ולעולם לא יגיעו לשלב הרווחיות. לעומת זאת, תוכניות ה-Reality הן בבחינת אוצר בלום עבור המפיקים, שכן קל וזול יותר להפיק אותן, כאשר מקובלת הנוסחה כי בתקציב המיועד לפרק אחד של סידרה קונבנציונלית ניתן להפיק חמישה פרקים של תוכנית Reality. תוכניות אלה מושכות יותר צופים, והפופולאריות שלהן משתקפת בהכנסות הגבוהות מפרסומות. החולשה העיקרית של תוכניות Reality היא כי קהל הצופים אינו מעוניין בשידורים חוזרים, כך שהן בהחלט אינן מתאימות לסינדיקציה. לארי גרבראנט, ראש יחידת הבידור של חברת השקעות, אמר למגאזין "פורבס" כי "ניתן להתמכר לתוכניות Reality  כמו לסמים." ואמנם הסטטיסטיקה מראה כי בשנים 1999-1998 הוצגו על ידי הערוצים המסחריים בארה"ב 36 קומדיות, 21 דרמות ו- 6 תוכניות Reality בלבד, בעוד שבשנים 2003-2002 הסדר השתנה לחלוטין והוצגו 26 תוכניות Reality, 21 קומדיות ו 22 דרמות.

התייחסות: בישראל יש גידול בתכניות REALITY, ויש להניח כי הפקתן אינה יקרה. אך ההשקעה בתכניות מסורתיות אף היא אינה גדולה, שכן בפועל הן אינן מתאימות לסינדיקציה, הן בשל מגבלות השפה, והן בשל ההשקעה הנמוכה.

 



powered by: mipotech