כמה תיאוריות אפשר להעמיס על דור ה Y (מילניום)?

הפרופיל של דור ה Y הוא תלוי מיקום גיאוגרפי (אוגוסט 2016) התפרסם באתר איגוד השיווק הישראלי http://www.ishivuk.co.il/articles/1438

דור המילניום מייצג את אלה שנולדו בין השנים 1982-2000 (בערך) הפך לאחרונה לנושא מועדף באמצעי המדיה השונים. הדור שפרשנים לסוגיהם הבאים מכל תחום אפשרי כמו מדע המדינה, סוציולוגיה, שיווק ועוד, מייחסים לו תכונות שונות ולעתים גם משונות, מציפים את המדיה בתיאורים כאלה ואחרים אודות האופי השונה של דור המילניום ויוצרים בכך בלבול ומבוכה.

דור המילניום בישראל הוא אכפתי וערכי
ד"ר שי הרשקוביץ, מומחה ומרצה למדע המדינה, מתח לאחרונה ביקורת מוצדקת על האמירה של פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג, לפיה בני דור המילניום הם "מנוכרים, ילדותיים, לא אכפתיים וכלואים בתוך בועת פייסבוק" ומכאן גם הגיעו למסקנה כי ישראל נמצאת עתה בסכנה אמיתית. ובכן, נכון שהגדרה זו תואמת הגדרות המתייחסות לבני דור זה ב..ארה"ב, אך לא כך לגבי דור ה מילניום בישראל   שהוא בוגר, אכפתי וערכי כפי שבא לידי ביטוי בתופעת התנדבות גדלה והולכת למען האוכלוסייה החלשה, ב 8-10 השנים האחרונות. כך לדוגמא היא ההתנדבות חסרת התקדים ל "שנת שירות", לפני הגיוס לצה"ל המדגים היטב את סט הערכים של דור זה. "שנת שירות" הפכה לסוג של טרנד אשר הזוכים להתקבל למסגרתו חשים עצמם כבני מזל ומושא קנאה והערצה של רבים וטובים.. הביקוש גדול משמעותית מההיצע ומניע אלפי בוגרי תיכון לעבור תהליך סינון  ארוך ומייגע הכרוך בהשתתפות תכופה במפגשים של סופי שבוע שבהם נצפים המועמדים על ידי האחראים לפרויקט.  במסגרת פרויקט זה מתגוררים המתנדבים בפנימיות בהם לומדים נערים ונערות הנמצאים בסיכון בין אם בשל אווירה לא מתאימה בבית, ובין אם אלה בני נוער שהגיעו לארץ ללא הורים. דוח שהתפרסם לאחרונה מראה כי לשנה הבאה התקבלו לתכנית כ 3,000 צעירים וצעירות וכי הסיבה העיקרית להיצע שלמרות גידולו עדיין אינו עונה על הביקוש, היא מגבלה תקציבית של משרד החינוך וגורמים אחרים. תופעות התנדבות דומות קיימות גם במגזר הדתי לאומי בכל הגילים..
כמה תיאוריות אפשר להעמיס על משבר הקוטג'?
יחד עם זאת, טועה ד"ר הרשקוביץ בכך שהוא מייחס לדור המילניום בישראל תודעה צרכנית מפותחת, מכיוון שהוא "גדל והתחנך תחת המעטפת החובקת כל של הקפיטליזם הניאו־ליברלי".    ו"מאמין שצריכה (consumption) היא ציר חברתי־תרבותי מרכזי. העוזר לצעירים להבנות את התודעה האישית והקבוצתית שלהם." תיאור זה מתאים יותר לבני דור המילניום בארה"ב שהם בניהם ונכדיהם של דורות ה ה"איקס" וה "בייבי בומרס" שמאז ומעולם היו בעלי מודעות צרכנית גבוהה. ואכן, בל נפנטז על משבר הקוטג' שבינתיים חלף ועבר כלא היה, ונראה כי הישגיו העיקריים הם שני חברי כנסת המנסים בכל כוחם להפיח בו לשווא רוח חיים. המחירים בישראל גבוהים היום כמעט בכל פרמטר של מוצרי צריכה ומזון וזאת למרות כתבות חוזרות ונשנות המתארות  את "גן העדן" האירופאי, שם המחירים נמוכים משמעותית מאשר בישראל. ניתן לומר כי מאותו מועד שבו הסתיימה תקופת הצנע, אי שם בסוף שנות החמישים, הפך הישראלי לבעל תודעה צרכנית מהגרועות בעולם, ופרט לאתנחתא של משבר הקוטג', הוא עדיין כזה. 
הפרופיל של דור המילניום הוא פונקציה גיאוגרפית
המאפיינים של דור המילניום הם שונים ממקום למקום ומשקפים את הסביבה התרבותית בה גדלו, ואת רמתה תסכולים שלהם כמו גם רמת ההישגים שהם תוצר המצב הכלכלי ורמת האמון בשלטון.  הנציגים השאפתנים של דור המילניום בישראל הם חרוצים וממוקדים בהשגת המטרות שהציבו לעצמם ונושאים ברמה את נס האקזיטים בענף ההיי-טק. הם נחושים, יש להם ביטחון עצמי רב זאת לעומת צעירים בחלק ממדינות אירופה המעדיפים את החיים הטובים, את הנאות הרגע ואת הפינוקים שהשלטון מעניק להם במסגרת מדיניות הרווחה המאפשרת ליהנות מהחיים בלי להתאמץ יותר מידי. 
 מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה של סידני באוסטרליה ממחיש היטב את השוני בין צעירים המתגוררים שם לבין בני דור המילניום באירופה. המרואיינים האוסטרלים הצעירים, שהם אנשי עסקים בענף הפרסום, אינם מאושרים מהניסיונות לשייך להם תכונות סטראוטיפיות כמו ביטחון עצמי מופרז, עצלנות ונרקיסיסטיות, ואינם רואים עצמם שונים מבני הדורות הקודמים – הבייבי בומרס ודור ה "איקס". אכן, פרופיל דור המילניום הוא פונקציה גיאוגרפית.
האם באמת יש חלוקה דורית?
לאחרונה נשמעים קולות הכופרים בחלוקה הדיכוטומית הזו של דורות, וטוענים כי  הולכות ונוצרות תת-קבוצות חדשות  כאשר הרלבנטית ביותר  היא זו של צרכנים בגילאי 45-55, החולקים ביניהם מכנה משותף היסטורי, שנמצאים בשיא ההכנסה שלהם, וכמובן בשיא היכולת לבחור את סדרי העדיפויות שלהם. קבוצת גיל זו, מייצגת גם היבטים סוציו- דמוגרפיים חדשים, כמו מספר גדל והולך של 'סינגלס' משני המגדרים, ביקושים משמעותיים לאופנה וטיפולים קוסמטיים לפנים ולגוף. גילאים אלה המצפים לחיות עוד 30-40 שנה, מתכננים קריירה שנייה, גם בשל הצורך והיכולת לתפקד פיסית ומנטאלית, אך בעיקר בשל הצורך לדאוג להכנסה טובה בעת שכבר לא יוכלו לעבוד יותר. זאת גם הסיבה לעלייה משמעותית במספר העוסקים באופן שוטף בפעילות גופנית, כדי לשמור על בריאותם. אנליסטים צופים כי קבוצת גיל חדשה זו, המשלבת חלק מדור הבייבי בומרס וחלק מדור ה "איקס" , תמשיך ותשנה את הרגלי האכילה שלה, שיהיו מבוססים על מזון בריא יותר. השילוב של פעילות גופנית ודיאטה נכונה, עשויה ליצור את קבוצת הצרכנים עם מכנה משותף של בריאות טובה, ונראה כי גם בני דור המילניום בישראל חולקים תפיסה זו. סביר להניח כי בשנים הקרובות נראה קבוצות נוספות המשלבות נשים וגברים השייכים לדורות  שונים, מה שיטשטש את הגבולות הלא כל כך ברורים של דור המילניום ושל זה הבא אחריו דור ה Z..

האם בישראל הגדרות דור המילניום נשלפות מהמותן?
פרופסור עוז אלמוג שחיבר את הספר "דור ה Y" יחד עם ד"ר תמר אלמוג מתלונן כי בחוג ללימודי ארץ ישראל כמעט שאין סטודנטים. אך גם אלה שמגיעים לשיעוריו הוא אומר לרענן שקד בראיון לידיעות אחרונות כי "אתה מקבל מישהו שברמת ההתפתחות הרגשית והאינטלקטואלית שלו הוא בחטיבת ביניים". גם ד"ר תמר אלמוג מאוכזבת מדור המילניום  ואומרת כי "הם פאסיביים, עילגים רגשית, תלותיים, חסרי חזון וחיים על פי קלישאות"
העובדות הן כי דור זה אינו מעוניין בתיאוריות מופשטות והוא מחפש את האופק התעסוקתי שזו בראייתו ההצדקה העיקרית להשקעה בלימודים. תפיסה זו נובעת ממציאות שבה האוניברסיטאות וגם חלק מהמכללות לא הפנימו את המשמעות היישומית השינוי שחל בשאיפותיהם של צרכני האקדמיה. דור המילניום רוצה שידברו איתו באופן ברור ופשוט כמו שמדברים בתכנית הפופולארית "טד", במתודה של סיפור ממחיש המייצר עבורו תובנות שחלקן יהפכו לשימושיות. שיטת ההוראה הנוכחית אינה מתאימה לדור שחלוקת הקשב שלו נעה בין מסכים שונים שבהם כמעט שלא ניתן למצוא תכנים הכוללים יותר מ 500 מילה. האקדמיה שבמקור הייתה מיועדת לחוקרים ונבחנה על פי מספר ואיכות המחקרים שנוצרו בה, צריכה להתאים את עצמה למציאות המשתנה, גם בשל העובדה כי באוניברסיטה שבה לומדים שלושים אלף תלמידים רק חלק מזערי מהם יוכלו להמשיך באקדמיה. כמה משרות של חוקרים ממתינות להם? אולי 3% במחזור וגם כאן יש הגזמה, מה עוד שבמכללות כמעט שלא מתבצעים מחקרים אקדמיים. אך עדיין ברוב המוסדות האקדמיים בארץ נהוגה שיטת ההוראה המסורתית שהיא כבדה ומסורבלת, והסטודנטים תופסים די מהר כי כאשר יקבלו תואר ראשון ושני, במקצועות של מדעי הרוח והחברה עתידם הכלכלי לוטה בערפל. פרופ' שלמה בידרמן נשיא מכללת תל אביב-יפו התייחס לכך בראיון למדד המותגים 2016 של העיתון "גלובס" המוקדש בעיקר לדור המליניום, "אנשים גדלים היום על תרבות ועל תקשורת ועל רכישת ידע שאינם טקסטואליים יותר. הם דיגיטליים, הם ויזואליים, והמעבר לתלות ולהסתמכות ולרכישת ניסיון מתוך הוויזואליה משנה לגמרי גם כישורים ויכולות שקודמיך לא נדרשו לפתח" הוא מוסיף ואומר "יש כאן בעיה של התרבות המערבית כולה שעוברת סוג של מהפכה, ויש כאלה המשווים אותה למהפכת הדפוס ואני חושב שהם לא מגזימים הרבה." פרופ' בידרמן גם אינו מתלהב מהידע המסורתי "אז יש בריטניקה ואנציקלופדיות ואפשר לעמוד נפעם מול הספרים ולהגיד 'הנה פסגת הידע האנושי'. איפה נמצא הידע? פה, בציפורן הקטנה. רק תשפשף את הציפורן והוא יופיע. אז אם פה נמצא הידע, איפה המעמד שלי באוניברסיטה בידע הזה?"
עד כמה אמינות ההגדרות של הדורות השונים?
מאמר שהתפרסם בחודש יוני השנה במגאזין פורבס "מדוע דור המילניוםY ישנה את העולם?"  מציג זווית ראייה קצת שונה ומראה כיצד משתנים הסטראוטיפים של בני כל דור במאה השנים האחרונות, כאשר בצעירותם הם לא מבטיחים יותר מידי, אך בבגרותם מקיימים מעל המצופה. כך, אלה שנולדו בין 1925-1945 קיבלו את התווית "הדור האבוד" אך בחלוף השנים נשאו את התואר "הדור הגדול מכולם". הבייבי בומרס קיבלו את הכינוי "הדור המפונק" אך שוב גם כאן כאשר האפיר שיערם הפכו לדור "אמביציוזי וחרוץ". דור ה "איקס" היה מוגדר כדור של "מתלוננים (קוטרים) " ועתה כ "ספקן אך בעל ביטחון עצמי" .דור המילניום אשר בניגוד לישראל, מוגדר בארה"ב כ "נרקיסיסטי, ועצלן"  סביר להניח כי יתחיל לקבל מחמאות כאשר יעבור את גיל העמידה. גישה זו אופיינית להתייחסות שהיא כמעט אוטומטית של דור ההורים לילדיהם המתמצת בביטוי "כשאני הייתי בגילך.." שהיה פעם נפוץ ונועד להאיץ בני נוער לקבל אחריות גדולה יותר למעשיהם, והפך לסוג מנטרה החוזרת על עצמה מדור לדור.




powered by: mipotech