מדוע חוקים ותקנות מאושרים ללא תקציבי אכיפה ייעודיים?

מערכות האכיפה השונות מייתרות תחומים רבים שהפכו לסוג של שטחי הפקר. זהו טרנד מקומי, שלילי ומסוכן הגורם לתושבים לזלזל בחוק (מאי 2016) התפרסם ב "גלובס"

לפני כחמש שנים דחה בג"ץ בקשה של הרשויות המקומיות לאפשר שימוש במפוח עלים,   שהתקנות למניעת מפגעים אוסרות את השימוש בכלי זה, שהדציבלים הגבוהים שהוא מפיק יוצרים רעש בלתי נסבל כמו גם העובדה  כי מפוח אחד מזהם את האוויר בכמות הזהה לזו הנפלטת מ11 כלי רכב. אך הפלא ופלא, תקנה זו אינה נשמרת כמו תקנות וחוקים אחרים שמופרים בריש גלי באין מפריע. רוכבי אופניים רבים מתעלמים מנתיבים המיועדים להם ומדוושים בין עוברים ושבים, בחלקם קשישים באין מפריע. אופניים חשמליים החייבים על פי חוק לנוע בכבישים בלבד, חולפים ביעף במדרכות ומסכנים את שלומם של אלה שפעם המדרכה היוותה עבורם שטח סטרילי המיועד רק להולכי רגל.  נהגים העוברים צמתים באור אדום הוא מנהג נפוץ, כמו גם מעבר מנתיב לנתיב ללא איתות.
לפעמים נוצר הרושם ש מערכות האכיפה השונות מייתרות תחומים רבים שהפכו לסוג של שטחי הפקר. לשאלה מדוע זה קורה יש לא מעט תשובות אך העיקרית שבהן היא מחסור בכוח אדם, הנובעת מהעובדה המצערת שחוקים ותקנות מאושרים בשיטת הייצור ההמוני ללא תקציב אכיפה ייעודי.
כדאי להציץ מה קורה בתחום האכיפה במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות.
כך לדוגמא, בארה"ב נכנסה השנה לתוקף תקנה של ה FDA  (רשות פדרלית למזון ותרופות) לפיה מכונות אוטומטיות לחטיפים וסוג מזון שונים יחויבו להציג באופן ברור וקריא את מספר הקלוריות ורכיבים נוספים בכל מוצר. אך כמה ארגוני אזרחים הגישו התנגדות לתקנה החדשה, בטענה כי סכום של 38 מיליון דולר לשנה שה FDA הקציב לצרכי אכיפת התקנה, נראה להם גבוה מידי. ה FDA הסביר שהוצאה זו תתקזז במשך עשרים שנה מאחר שמחקרים הוכיחו כי התקנה החדשה תניע צרכנים לבחור במוצרים הבריאים יותר וכי במשך תקופה של  20 שנים תרד התחלואה שתייצג חיסכון של 7.5 מיליארד דולר בהוצאות בריאות, מה שיקזז את הסכום המיועד לאכיפה. ואכן, בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם המערבי, לא ניתן לחוקק חוק ולתקן תקנות בלי שהוא כולל תקציב ייעודי לאכיפה וכמובן את המקור התקציבי שלו. 
בעוד פחות מחודש, ב 18.5.16 נכנסות לתוקף תקנות חדשות בתחום התעבורה. החל ביום זה יוכלו לרכוב על אופניים חשמליים רק בני 16 ומעלה, ושלושה חודשים לאחר מכן תיכנס לתוקף תקנה המגבילה מהירות הנסיעה של קורקינט חשמלי ל 12 קמ"ש ואת גיל המשתמשים בו ל 16 ומעלה. נוסף לכך יישא כל קורקינט חשמלי תווית סימון הכוללת מספר סידורי ונתונים נוספים כמו המהירות המרבית ומשקל מרבי של המשתמש. אך המגבלה הקשה מכולם היא כי הנסיעה בקורקינט מותרת רק בכביש, ולא על גבי מדרכה. כל אחד מאתנו מכיר היטב עד כמה חוקים ותקנות כאלה מחייבים מערכות אכיפה יעילות כאשר גם התקנות הקודמות אינן מכובדות על ידי חלק גדול מרוכבי האופניים. נושא האופניים המסורתיים והחשמליים עולה לעתים קרובות במדיה וכמובן גם בשיחות עם חברים, ספק רב אם תקנות חדשות אלה ילוו באכיפה משמעותית.
בשנים האחרונות גדל משמעותית מספר התקנות החדשות, כמו גם הצעות חוק המוגשות לכנסת, שהגיעו לממדים של פס ייצור המוני, לעתים של מאות חוקים בשנה. אך בניגוד לארה"ב ובריטניה בישראל אין כל התייחסות לתקציבי אכיפה ייעודיים.  נכון שלא כל החוקים והתקנות מחייבים מערכות אכיפה מורכבות, אך אלה המתייחסים להתנהגות של אזרחים, תושבים ותיירים בשטחים ציבוריים אינם ניתנים לאכיפה יעילה במסגרות התקציב הקיימות. הצורך בהקצאת תקציבים ייעודיים לאכיפה הוא קריטי, מאחר שהמשטרה וגורמי אכיפה אחרים כורעים תחת העומס ואינם מסוגלים להתמודד עם צונאמי של חוקים חדשים ולבצע אכיפה מסודרת. הקונספט הפשוט והנכון הוא להתנות כל חקיקה ותקנה בתקציב אכיפה צבוע ומותאם לביצועו אשר המקור הכספי לכך מאושר על ידי החשב הכללי. 
תקציב ייעודי לאכיפה הוא חיוני שכן בלעדיו החוק שעבר כל כך הרבה שלבים ואינו מלווה באכיפה יעילה הוא בבחינת מילה מתה. לתופעה קשה זו יש השלכות נוספות שהעיקרית שבהן היא התחושה כי נוצר סדק חמור במושג מדינת חוק. 
• הכותב הוא מרצה לשיווק באוניברסיטת אריאל


powered by: mipotech