מדוע חשוב לזהות טרנדים?

מתוך ספר חדש מאת שמחה סיגן הנמצא בשלבים אחרונים של כתיבה (נובמבר 2014)

הטרנדים הם חומר הגלם המאפשר לעסקים ומותגים לעצב מחדש את סדר היום האסטרטגי שלהם, ועל כן יש צורך בעבודת משולבת של חיפוש, זיהוי והערכת האופציות הרלבנטיות.  בעשור האחרון התפרסמו לא מעט מאמרים כמו אחד מהם שנשא את הכותרת Strategy Du Jour (על משקל 'מרק היום' בתפריט מסעדה) המתייחסים לתופעה החדשה לפיה סדר היום האסטרטגי  שבעבר היה נבחן אחת למספר שנים, הרי שעתה, בשל השינויים התכופים, הצורך בעדכון הוא תכוף יותר. כמובן שאסטרטגיות אינן מתחלפות כל יום, אך מונח חדש זה ממחיש היטב את הסיטואציה המתוזזת שבה פועלים עסקים רבים, ואת. הצורך לעדכן את האסטרטגיה הוא פועל יוצא של זיהוי הטרנדים החדשים הרלבנטיים לעסק שלך.
אך לגישה זו יש גם לא מעט חסרונות. המגאזין "פורצ'ון" קבע לפני מספר שנים כי אחת הסיבות לכישלונות של חברות היא דווקא זו המוגדרת כ "אסטרטגיה דו ז'ור" המבטאת דחף חזק עבור חברות שנקלעו לצרות לשלוף פתרון פלא מיידי ו "חד-פעמי" אשר יוציא אותן מהבוץ. סינדרום זה מתאפיין בכך שחברות הנקלעות למשבר מנסות למצוא, לעתים גם באלתור חובבני כיוון אסטרטגי חדש המקנה להם תקופת 'שקט תעשייתי' מלחצם של בעלי המניות. לגישה זו, אין כל מכנה משותף עם תהליך זיהוי הטרנדים ובחינת המשמעות העסקית/שיווקית של תהליך זה .
מאמר שהתפרסם ב STRATEGY + וחובר על ידי שלושה כותבים Ken Favaro, , Evan Hirsh , Kasturi Rangan קובע כי בחלק מהארגונים והתאגידים, יש נטייה להציג אסטרטגיה ברמה של סיסמא, כמו "האסטרטגיה שלנו היא למקסם את ערך הלקוח" או "האסטרטגיה שלנו היא להיות מוביל שוק", מחברי המאמר קובעים כי סיסמאות כאלה אינן מייצרות תוצאות, אך ייתכן שהן יוצרות מוטיבציה מהסוג שמייצר מפקד בצבא. גם בישראל יש לעתים נטייה לדבר בסיסמאות הגובלות בקלישאות ולהשאיר את הדרך להשגת היעדים באופן מעורפל. גישה זו, יוצרת הגנה מסוימת על המנהלים מפני ביקורת של עובדים בכירים, ובעלי מניות. דוגמא בולטת היא חברת 'בטרפלייס' (המכונית החשמלית), שפיתחה אסטרטגיה המתעלמת מחסמי קנייה משמעותיים אצל קהלי היעד שההתנהגות הצרכנית שלהם לא תאמה את ערכי הליבה של המכונית החשמלית. אסטרטגיה עמומה זו ריחפה מעל הפרויקט בגובה רב בלי לרדת לפרטים כמו חסמי שימוש והיעדר יכולת להתחבר למקור החשמל הייחודי באזורים אורבאניים צפופים, טווח נסיעה אפקטיבי של כ 100 קילומטר, שאינו מתאים למכונית משפחתית, אלא למכונית שנייה קל"ב המיועדת בעיקר לסידורים ולנסיעה למקום העבודה שהוא קרוב לבית..


powered by: mipotech