ביקורת של פרופ' להיסטוריה על ספר רב מכר של פרופ' למנהל עסקים הפך לקרב מאד לא אקדמי

פרופ' קלייטון כריסטנסן מאוניברסיטת הרווארד זכה כ 15 שנה לתהילת עולם כאשר טבע את המונח 'חדשנות משבשת'. פרופ' ג'יל לאפור מציגה את הטעויות שלו אחת לאחת במאמר שהתפרסם לאחרונה במגאזין היוקרתי ניו-יורק (יולי 2014)

המגאזין היוקרתי ניו-יורקר פרסם מאמר של ההיסטוריונית פרופ' ג'יל לאפור, שבו תקפה את הקונספט העומד מאחורי המונח בשם "חדשנות משבשת" (disruptive innovation)  שטבע  פרופ' קלייטון כריסטנסן  בספרו "הדילמה של החדשן" שהפך לרב מכר בשנת 1997.  כריסטנסן קבע כי החשיפה התקשורתית הרבה המלווה פיתוחים חדשנים של תאגידים גדולים מניעה יזמים קטנים לפתח גרסאות חדשות של מוצרים אלה ולהציע אותו במחירים נמוכים משמעותיים מאלה של התאגידים. הוויכוח בין שני הפרופסורים הפך להיות מאד לא אקדמי והוגדר כקרב עם מכות מתחת לחגורה. לאפור, בחנה את האירועים (Case Studies) שהציג כריסטנסן בספרו ותקפה את שגיאותיו אחת לאחת וקבעה כי התיאורים שלו רחוקים מהמציאות ואינם תומכים בתיאוריה שהעניקה לו שם עולם כפרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. לאפור במאמרה אף לעגה לכריסטנסן וקבעה כי את המונח 'שיבוש' ניתן ליחס לפעולות טרור, למזג אוויר שמשבש את החיים הסדירה, או התרסקות של  המערכת הפיננסית הגלובאלית. והוסיפה כי אף לא אחד מהאירועים שהציג  ניתן לזהות שיבוש. "חדשנות משבשת זוהי אסטרטגיה תחרותית בתקופה שבה הטרור שולט" כתבה.
הביקורת הממחישה ביותר את טענותיה של לאפור, היא אירוע רשתות הכלבו המוצג בספרו של כריסטנסן כדי להמחיש את הקונספט שלו.  בשנת 1960 היו בארה"ב 316 רשתות של בתי כלבו, במתכונת של רשת מייסיס, אך מתח הרווחים הגבוה שלהן הניע יזמים קטנים להקים רשתות בתי כלבו דיסקאונט, כמו KMART שגרמו לרשתות ממותגות היטב לסגור את עסקיהם. האמת, גם בעיני זהו Case Study  מוזר, מאחר שתופעה זו היא  כמעט חוק טבע המזמין יזמים המזהים  מתח רווחים גבוה מידי בקטגוריה פופולארית, המבינים שאפשר להיכנס עם ישות דיסקאונט.

 בישראל אנחנו מכירים את 'השקמה' של רמי לוי, שמתזזת עתה את הרשתות הגדולות המנסות בינתיים ללא הצלחה גדולה למתג עצמן כדיסקאונט. בארה"ב חברת התעופה  SouthWest הפכה לחברה מובילה לאחר שזיהתה את כל החולשות של החברות הגדולות והפכה אותן ליתרון יחסי שלה.

 SOUTHWEST הממשיכה למכור לנוסעיה כרטיסים זולים ולתת מענה לביקושים שלהם, ויחד עם זה להרוויח היטב, והיא ממותגת כאחת החברות המבוקשות ביותר בארה"ב על ידי נוסעים. חברה זו, הבולטת בשיטות הפעולה הייחודיות שלה יצרה לעצמה יתרונות יחסיים בכך שהפעילה רק סוג אחד של מטוסים - בואינג 737 , מה שייעל והוזיל את עלויות התחזוקה, לעומת חברות הענק המפעילות מגוון סוגים של מטוסים וצריכות להתמודד עם עלויות תחזוקה יקרות. אחת הבעיות הקשות של חברות התעופה הגדולות בארה"ב היא אסטרטגיית ה HUBS (נמלי הבית), לפיה רוב הטיסות עוברות דרך אחד מנמלי הבית של החברה, ומאפשרות לנוסעים לצאת משם למספר רב של יעדים. בעבר, היתה גישה זו חלק מהעוצמה העסקית של החברות, אשר לא חששו מטיסות לא מלאות, שכן בכל אחד מנמלי הבית, ניתן היה להוריד ולהעלות נוסעים ליעדים נוספים, משהו מעין תחנה מרכזית למספר רב של יעדים. נוסע שהיה צריך להגיע מניו יורק לשרלוט בצפון קרוליינה ובחר בחברת דלתא, היה טס תחילה לאטלנטה, שהיא ה HUB  של החברה ומשם ממשיך לשרלוט  שבמציאות מזג האוויר המשתנה ביבשת האמריקנית קשה היה לשלוט בלוח הזמנים ועקב כך היו איחורים רבים. חברת  SOUTHWES יצרה רשת של קווי טיסה מנקודת מוצא לנקודת היעד,ובכך הצליחה לשמור על עמידה בזמן וחסכון בעלויות.

גם חברת התעופה האירלנדית, 'רייאן אייר' גורמת כאבי ראש לא פשוטים לחברות התעופה האירופאיות, בכך שמחיריה הזולים מושכים מיליוני נוסעים בשנה.



powered by: mipotech