ספר חדש מציג עידן חדש של יחסים זוגיים הנוצרים ברשת אך מתכלים בשל המבחר והקלות ביצירת קשרים חדשים

אנתרופולוגית ידועה קובעת כי השעמום הוא גורם מספר אחת לפרידה (ינואר 2013)

דן סלייטר, מחבר הספר החדש Love in the Time of Algorithms מציג עמדה מאתגרת הגורסת כי הדייטים המקוונים שינו באופן מהותי את החברה, שנכנסה לעידן היחסים המתכלים (DISPOSABLE).  הספר מבוסס על שורה של מחקרים שנערכו על ידי המחבר. בראיון שנערך לאחרונה עם סלייטר, uפורסם ב יו.אס.איי.טודיי, מתאר המחבר סוג חדש של יצירת קשרים זוגיים המבוסס על נגישות קלה וזמינה למספר רב ללא תקדים של בני אדם. בעוד שעד לפני זמן לא היה צורך לצאת מהבית כדי ליצור קשר זוגי, הנגישות הייתה מורכבת והזמינות יחסית דלה. המחבר, יודע לספר כי רבים מחבריו מקיימים קשר זוגי עם נשים (או גברים) שהכירו ברשת, אך המאופיין במספר גדל והולך של פרידות. הסיבה לכך היא מבחר גדול של מועמדים/ות שהנגישות הקלה אליהם גורמת לרבים להסתנוור, לפרק את הזוגיות ולהתחיל סיבוב חדש. ניתן להשוות טרנד זה לטרנד אחר של האופנה המתכלה, המציעה בעיקר לנשים קולקציות חדשות אחת לשבוע ויותר, ומניעה אותן לבקר בתכיפות גבוהה ברשתות האופנה כמו זארה H&M ו PRIMARK. טרנד האופנה המתכלה מייצג תופעה נוספת של ארונות מלאים בבגדים חדשים שמעולם לא נלבשו. סקר ארונות שנערך בארץ לפני כשנה מראה כי 70% מהבגדים התלויים בארון לא נלבשו.  סלייטר מציג מחקר נוסף המראה כי קבוצת הגיל הפעילה ביותר בתחום הדייטינג המקוון היא של בני 50 ומעלה.

המחבר בן השלושים מספר על ניסיונו האישי, כאשר בשנת 2009 פגש בשיעור יוגה אישה שמצאה חן בעיניו, אך לא התפתח קשר מאחר שהיה לה חבר, ודרכיהם נפרדו. לאחר שנתיים וחצי של נתק מוחלט זיהה אותה בפייסבוק כאשר תמונה שלה צצה על גבי המסך במסגרת    people you may know ונוצרה ביניהם זוגיות. בשנים האחרונות שדרגו אתרי ההיכרות בארה"ב את יכולת הסינון של החברים בהם, כשחלק מהתהליך מתבצע לפני יצירת קשר ישיר בין בני זוג פוטנציאליים, ומאפשר להם לבחון את פרופיל המועמדים, כשהוא מעמיד לרשותם מידע רב על אופיו, העדפותיו, וסגנון החיים של המועמדים לקשר. בארה"ב פועלים למעלה מ 800 אתרי היכרויות, אשר כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת שם השתמשה בהם בשלב כלשהו. האנתרופולוגית, ד"ר הלן פישר טוענת כי רוב האתרים מכוונים את הנרשמים לפגישה וירטואלית עם בני או בנות זוג בעלי רקע חברתי דומה, מוצא אתני ורמת השכלה. אך היא מאמינה כי המשיכה האמיתית בין גבר לאישה היא בתחום ההורמונאלי, המכוון את התשוקה והאהבה להולדה של תינוקות בריאים בגופם ובשכלם. פישר אומרת כי ישנם שלושה סוגי אישיות אצל בני אדם: מגלים - שהם סקרנים כרוניים, מחפשי ריגושים עם רמת אופטימיות גבוהה; בונים - שהם נאמנים, קרירים ומנהלים טובים; ומכורים למו"מ, שהם בעלי דרישות גבוהות, עצמאיים ותחרותיים, המאופיינים על-ידי רמת אופטימיות רבה. לפי פישר, ברוב המקרים בני אדם נמשכים לבעלי אישיות שונה משלהם, אם כי יש גם כאלה המחפשים את הדומים להם. פישר אומרת כי האויב הגדול ביותר של הזוגיות הוא השעמום, הגורם לתסכול ואיבוד שמחת החיים, ועל כן אחוז גבוה של המשועממים במסגרת הנישואין נוטים לפרק את החבילה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שעמום היא דווקא ביצירה הדדית של אתגרים מנטאליים המייצרים מערכת יחסים פעילה.

 



powered by: mipotech