דעה: העיתונות לא מתה. היא עתידה להגיע לפריחה שלא הייתה כמוה

העתיד הוא כמובן במחשבי הטבלה והטלפונים החכמים (יולי 2012)

נשמע כמו אמירה הזויה? אכן כך במבט ראשון. אך אין חולקים כבר על העובדה שהעיתונות המודפסת הולכת ופסה מהעולם במתכונתה הנוכחית. העתיד הוא כמובן במחשבי הטבלה והטלפונים החכמים, ואולי גם במסכים נוספים שיפותחו מתי שהוא.

כבר היום, כל מי שפותח את דלת הכניסה של ביתו כדי לקחת את העיתון היומי, רואה בעמוד הראשון חדשות שכבר ראה מספר פעמים בשעות הערב, ואם הוא השכים קום לפני שהגיע מחלק העיתונים הוא יכול ליהנות מעדכון אונליין שאין לו זכר בעמודי החדשות. החלק הארי של ציבור הצרכנים, במיוחד הצעירים שבהם, מקבלים את החדשות בזמן אמיתי ולא זקוקים עוד לעיתון נייר שיספר להם משהו שהם יודעים.

אך יותר מכך. עיתון נייר מציע לנו רק מה שמודפס בו ולא מעבר לכך. זאת לעומת העיתון הדיגיטאלי המאפשר לקוראים לגלות עולם ומלואו. זאת מאחר שהיום, בכל אייטם של תוכן דיגיטאלי ניתן להקליק על קישוריות (היפר-לינקים) ולקבל מידע נוסף על אישיות מסוימת, על חברה, על עיר, או על מקום נופש. קישוריות אלה מאפשרות להציג תכנים קצרים יחסית, ולאפשר לקורא להחליט עד כמה מעניין אותו תוכן כזה או אחר. כך ניתן באמצעות הקלקה לצפות בסרטון ווידיאו הממחיש לנו, משהו שאולי לא ממש הובהר בכתבה עצמה.

מגמה נוספת שהולכת ומתחזקת היא השינוי במעמדו של העיתונאי, כולל עיתונאים כוכבים, שקיבלו שכר עתק, אך כאשר עברו לדיגיטאלי, התברר לעתים כי בלוגרים צעירים, עוקפים אותם בסיבוב ונקראים על ידי מספר רב יותר של גולשים.

ואכן, עיתונאים רבים במיוחד הכוכבים שבהם סובלים עתה מנדודי שינה, לאחר שמנהלי העיתונים החלו למדוד את הרייטינג של ידיעות ומאמרים של כותבים, בלוגרים ועיתונאים, מה שלא התאפשר בתקופה המודפסת. כך ביומון העסקי המוביל, וול סטריט ז'ורנאל, נפתחת כל ישיבת בוקר בסקירת נתוני הרייטינג של הכתבות השונות, וכמובן גם של אלה שכתבו אותן. בסקירה זו מוצגים גם נתונים על מילות המפתח, כולל שמות של עיתונאים וכותבים, שהוקלדו על ידי הגולשים, ואלה כתבות יצרו את התנועה הגדולה ביותר של טוקבקים, העברות לחברים וציוצי טוויטר.

ביומון החשוב וושינגטון פוסט, מוצגים על גבי מסכי פלסמה הממוקמים בחדרי המערכת, נתונים עדכניים בזמן אמת של מספר המבקרים הייחודיים (unique) הגולשים אל התכנים הרבים המוצגים באתר. על גבי המסכים ניתן גם לראות מהיכן הגיעו הגולשים, כאשר סימונים באדום וירוק מסמלים את הניקוד, של כל אחד מהכותבים, בהשוואה ליעדים שהוגדרו על ידי העורכים הראשיים. בכל יום מקבלים 120 עובדים של העיתון, רובם ככולם כותבים וערכים, את הנתונים המציגים את הביצועים שלהם ושל חבריהם. כל זאת בשקיפות מלאה. ניטור היקף הקריאה של התכנים השונים, והזמן שהוקדש לקריאתם על ידי כל אחד מהגולשים, מאפשר להנהלת העיתון, לחשב את תרומתו היחסית של כל עיתונאי להכנסות העיתון מפרסומות. כך, נוצר דירוג מחדש של הכותבים, כולל אלה שאינם נמצאים ברשימת מקבלי השכר בעיתון.

אך, לתיאור אוטופי זה יש עדיין עקב אכילס בעייתי למדי. שכן המודל העסקי של העיתונות המודפסת גובש במשך שנים רבות, ואיפשר לעוסקים בו להפוך אותו למרכז רווח. מפרסמים אינם מוכנים עדיין לשלם עבור מודעות בעיתונות המקוונת מחירים המתקרבים אפילו לאלה של העיתונות המודפסת, וגם הניסיון לגבות כסף עבור קריאה מקוונת אינו ממריא. סביר להניח שהצמא למידע, ומספרם הגדל וההולך של צרכנים המקבלים מידע רק דרך עיתונות מקוונת יאפשר יצירת מודלים עסקיים רווחיים.

* הכותב הוא יועץ לשיווק

 

 




powered by: mipotech