מכשירי MRI סורקים מוחות של צרכנים לזיהוי ביקושים


סריקת המוח נועדה בדרך כלל לבדוק אפשרות של מחלות שונות. ואכן, כאשר גרי זלצמן מאוניברסיטת הרווארד הציע לסרוק את המוח כדי לזהות את כוח המשיכה של מוצרי צריכה אצל ה"פציינט/צרכן", היתה ההתייחסות אליו כאל עוף מוזר. אך כבר בשנת 2001 פיתחה החברה לייעוץ שיווקי Brighthouse, הממוקמת באטלנטה ואשר בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות כמו קוקה קולה, חברת התעופה דלתא ורשת Home Depot, את תחום ה- Neromarketing. החברה אינה סורקת את מוחותיהם של הצרכנים אלא משתמשת בתוצאות של מחקר שוטף בנושא הנערך על פי הנחיותיה על ידי אוניברסיטת EMORY באטלנטה. צרכנים המתנדבים להיכלל במחקר של האוניברסיטה מתבקשים לשכב במנהרה של מכשיר MRI, כשהם צופים בקטעי וידיאו, והסורק מתעד את השינויים בפעילות המוח שלהם כמו זרימת הדם למקומות שונים. החוקרים מחפשים מתי מתרחשת "הארה" של המוח מול ויז'ואל ספציפי. כך לדוגמא יודעים החוקרים, כי כאשר מתרחשת "הארה" של קטע מסוים במוח, כמו זה הידוע כאחראי על ה"אני" של הנבדק,  הרי שנוצרת הזדהות עם הלוגו או המוצר המוצג על המסך. מתברר כי גם באירופה משתמשים בשיטת ה-Neromarketing – חברות המכוניות דיימלר-קרייזלר ופורד ערכו "פיילוט" לפני כשנה. אקונומיסט, המדווח על כך, מוסר כי מספר גדל והולך של חברות ייעוץ מחפשות להתמחות בתחום זה. אך לעתים מתקבלות  גם תוצאות שקשה להסבירן, כמו העובדה שרוב הנבדקים אומרים כי הם מעדיפים את הטעם של קוקה קולה על זה של פפסי, בעוד שבמחקר MRI שנערך בטקסס התברר כי כאשר הנבדקים שתו בזמן הבדיקה פפסי היתה ה"תאורה" במוח בהירה יותר מאשר בעת ששתו קוקה קולה. כאשר נשאלו מיד לאחר הבדיקה התעקשו להשיב כי המשקה המועדף עליהם הוא קוקה קולה.

סריקת המוח נועדה בדרך כלל לבדוק אפשרות של מחלות שונות. ואכן, כאשר גרי זלצמן מאוניברסיטת הרווארד הציע לסרוק את המוח כדי לזהות את כוח המשיכה של מוצרי צריכה אצל ה"פציינט/צרכן", היתה ההתייחסות אליו כאל עוף מוזר. אך כבר בשנת 2001 פיתחה החברה לייעוץ שיווקי Brighthouse, הממוקמת באטלנטה ואשר בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות כמו קוקה קולה, חברת התעופה דלתא ורשת Home Depot, את תחום ה- Neromarketing. החברה אינה סורקת את מוחותיהם של הצרכנים אלא משתמשת בתוצאות של מחקר שוטף בנושא הנערך על פי הנחיותיה על ידי אוניברסיטת EMORY באטלנטה. צרכנים המתנדבים להיכלל במחקר של האוניברסיטה מתבקשים לשכב במנהרה של מכשיר MRI, כשהם צופים בקטעי וידיאו, והסורק מתעד את השינויים בפעילות המוח שלהם כמו זרימת הדם למקומות שונים. החוקרים מחפשים מתי מתרחשת "הארה" של המוח מול ויז'ואל ספציפי. כך לדוגמא יודעים החוקרים, כי כאשר מתרחשת "הארה" של קטע מסוים במוח, כמו זה הידוע כאחראי על ה"אני" של הנבדק,  הרי שנוצרת הזדהות עם הלוגו או המוצר המוצג על המסך. מתברר כי גם באירופה משתמשים בשיטת ה-Neromarketing – חברות המכוניות דיימלר-קרייזלר ופורד ערכו "פיילוט" לפני כשנה. אקונומיסט, המדווח על כך, מוסר כי מספר גדל והולך של חברות ייעוץ מחפשות להתמחות בתחום זה. אך לעתים מתקבלות  גם תוצאות שקשה להסבירן, כמו העובדה שרוב הנבדקים אומרים כי הם מעדיפים את הטעם של קוקה קולה על זה של פפסי, בעוד שבמחקר MRI שנערך בטקסס התברר כי כאשר הנבדקים שתו בזמן הבדיקה פפסי היתה ה"תאורה" במוח בהירה יותר מאשר בעת ששתו קוקה קולה. כאשר נשאלו מיד לאחר הבדיקה התעקשו להשיב כי המשקה המועדף עליהם הוא קוקה קולה.



powered by: mipotech