לחברות חדשניות הכנסה גבוהה יותר

השקעה במחקר ופיתוח אינה תחליף לתרבות של חדשנות


מחקר שנערך לאחרונה על-ידי חברת Booz Allen Hamilton  מראה, כי חברות המוגדרות כחדשניות ביותר הגיעו להישגים עסקיים טובים יותר מאשר חברות שהקצו עבור מחקר ופיתוח אחוז גבוה יותר מהיקף הפעילות העסקית שלהן. המחקר שנערך לאחרונה בקרב 400 חברות מובילות מראה, כי בסולם של 1-100, החברות החדשניות ביותר הגיעו לרמת הכנסה של 56 בסולם זה, בעוד שהחברות שהשקיעו את הסכומים הגבוהים ביותר במחקר ופיתוח הגיעו לרמת הכנסה של 42. ממצא נוסף במחקר זה הוא, כי הגידול בנתח השוק במשך חמש השנים האחרונות, שוב  על-פי סולם של 1-100, מראה רמת גידול של 54 בחברות החדשניות, לעומת רמת גידול של 35 בחברות שהשקיעו סכומים גבוהים במחקר ופיתוח.

השורה התחתונה היא, כי השקעה רבה במחקר ופיתוח אינה ערובה להצלחה עסקית, וכי החדשנות המוטמעת בחברה עד כי היא הופכת לחלק מה-DNA שלה היא-היא המפתח לגידול ושגשוג. ואכן, כפי שמתברר, חברות המתמקדות באופן רציף ומתמשך בחדשנות אכן מצליחות להגיע להישגים עסקיים טובים יותר מאשר המתחרות המשקיעות סכומים גבוהים במחקר ופיתוח, כאשר הסיבה העיקרית להצלחתן היא שהחדשנות הטבועה בהן באה לידי ביטוי בחיפוש פתרונות מחוץ לליבת העסקים העיקרית שלהן, מה שמתורגם לפעילות רב-תחומית ענפה. מאפיין מובהק של חברות המשקיעות במחקר ופיתוח ואינן מוגדרות כחדשניות הוא, שהן מתמקדות בעיקר בפן המוצרי, בעוד שחברות חדשניות מתייחסות לכל אחת מפינות הפעילות שלהן כפלטפורמה לחדשנות. חברות כאלה מחפשות פתרונות חדשניים בתחומי הייצור, הלוגיסטיקה, שירות הלקוחות, המכירות,השיווק, משאבי האנוש וניהול הידע. שכן, פיצוח היכולות והפוטנציאל של כל אחד מהתחומים האלה מייצר את אותו סינרגיזם שהוא היתרון היחסי אל מול המתחרים.

חברת אפל, שזכתה בתואר החדשנית ביותר וללא ספק מצדיקה תואר זה בהישגיה העסקיים, משקיעה 3.5 אחוז בלבד מהיקף הפעילות העסקית שלה במחקר ופיתוח (1,333 מיליארד דולר), בעוד שמיקרוסופט, שאינה כלולה בין חמשת  החברות החדשניות, משקיעה 15.4% במחקר ופיתוח (9,010 מיליארד דולר). ואכן, אפל הצליחה להגיע להישגים שלה ללא פריצות טכנולוגיות משמעותיות, תוך שימוש מושכל בטכנולוגיות קיימות. היא הצליחה להגיע לנקודה הקרובה ביותר לזיהוי הביקושים של הצרכן באמצעות שיטות מחקר חדשניות, ויצרה עבורו את המוצרים הידידותיים ביותר למשתמש על-ידי שימוש בהנדסת אנוש מתקדמת.

המחקר מראה כי חמש החברות המובילות בחדשנות הן אפל, גוגל, 3M, GE וטויוטה, שהצליחה לפתח מוצרים חדשים שנקלטו היטב בשוק. ארבע מתוך חמש החברות השקיעו סכומים קטנים יחסית במחקר ופיתוח, ורק גוגל המדורגת במקום השני השקיעה 12 אחוז מהיקף הפעילות שלה במחקר ופיתוח. 

השוני הבולט בין שני סוגי החברות – חדשניות ומשקיעות כבדות ב- R&D – ממחיש את התובנה כי ניתן להגיע להישגים עסקיים משמעותיים גם ללא חדשנות טכנולוגית עצמאית. המחקר מראה גם, כי התמקדות ביצירת מודעות גבוהה להשגת מטרות החברה ואכפתיות אצל העובדים היא המפתח להטמעת החדשנות כחלק בלתי נפרד מאישיות החברה.

החברה הוותיקה מבין שלוש המובילות בחדשנות היא 3M, שהוקמה בשנת 1902 על-ידי חמישה שותפים במטרה לכרות מינרלים המיועדים להדבקה על דיסקים לחיתוך אבן. שלוש שנים לאחר מכן עברה החברה לייצור סוגים מתקדמים של מה שמכונה בעגה שלנו "נייר זכוכית". בשנת 1910, עם כניסתו של המשקיע לוסיאוס אורדוויי, הוטמעה בה אסטרטגיית החדשנות שהוגדרה כנוסחה פשוטה להבנה – בכל זמן נתון, 30 אחוז מההכנסות שלה צריכים להגיע ממוצרים חדשים. אסטרטגיה זו מתבצעת הלכה למעשה עד היום, והיא מהווה את המסר העיקרי לכל אחד מעובדי החברה. 

פריצת הדרך הראשונה של החברה היתה בפיתוח נייר זכוכית עמיד בפני מים, מה שהפחית את כמות האבק במפעלים. ב- 1925 הומצא ה"מסקין טייפ", שהיה בפועל האב-טיפוס למותג "סקוטש טייפ" המוכר לכולנו. לאחר מכן פותח ה"סקוטש לייט", שהוא סרט סימון דביק המיועד לסימון בכבישים מהירים, ובסוף מלחמת העולם השנייה נכנסה החברה לתחום המוצרים המיועדים לעבודות גרפיות. כולנו מכירים את הפתקים הצהובים, וגם את דןמיהם בצבעים שונים, שאותם ניתן להדביק על המקרר, מסך המחשב או שולחן העבודה, לתזכורת עצמית או לאחרים.
בין המותגים הידועים של החברה – סקוטש-ברייט, POST IT, סקוטש-גארד, וגם NEXCARE המוכר בקטגוריה של אספלניות ומוצרים רפואיים אחרים. אחד המוצרים החדשים הוא חלק מסדרה חדשה של פילם בעלי שקיפות מרבית הנדבקים בקלות לכל סוגי המסכים כמו הטלפון הנייד, המחשב, נגן המוסיקה ועוד. החברה השכילה לפתח 40 פלטפורמות טכנולוגיות ייחודיות, אשר המכנה המשותף לכולן הוא הקשר הקרוב ביותר לביקושים של ציבור הצרכנים.

חברת 3M פועלת ב-63 ארצות, מעסיקה כ-75,000 עובדים, ובשנת 2009 הגיעו המכירות שלה ל-23 מיליארד דולר עם רווח נקי של 3 מיליארד דולר. החברה הבינה כבר לפני שנים רבות, כי כדי להשיג את המטרות שהציבה לעצמה עליה לפתח מערכת נטוורקינג תוך-תאגידית, כדי ליצור קשר בלתי אמצעי בין כל דרגי הניהול והייצור, לרוחב ולעומק. כיום קשר כזה קל יותר ליישום בשל מערכות אינטרה-נט, אך בעבר, בתקופת טרום האינטרנט, השכילו מנהלי התאגיד לפתח דרכים אחרות כדי לייצר את הנטוורקינג, המאפשר לכל עובד באשר הוא להתעדכן כמעט בזמן אמיתי באשר למטרות המשתנות של החברה. אנליסטים רואים בנטוורקינג את אחת הסיבות העיקריות להצלחת החברה להשיג את המטרות שהציבה לעצמה. ג'ורג' באקלי, המנכ"ל הנוכחי של M3, אמר לפני כחודשיים כי למרות תקופת המיתון הקשה הצליחה החברה להשיק בשנתיים האחרונות למעלה מ-1,000 מוצרים חדשים. המוצרים הייחודיים שפותחו על-ידי החברה מצויים בכל אחד ממכשירי ה- iPhone, ובתוך החברה מקובלת התובנה כי לא ניתן היה לפתח את הטלפון הפופולרי ללא המוצרים של M3.

נכון להיום, ייצרה החברה מאז היווסדה למעלה מ-55,000 מוצרים חדשים, שהושקו ונמכרו בכל רחבי העולם. אחת משיטות החדשנות הוותיקות של החברה, שאומצה מאוחר יותר על-ידי גוגל, היא להעניק למהנדסים שלה 15 אחוז משעות העבודה השבועיות שלהם כדי שיעסקו בפיתוח הרעיונות העצמאיים שלהם. כתוצאה מפעילות עצמאית זו של המהנדסים השיקה M3 בשנה שעברה את הסטטוסקופ האלקטרוני הראשון המבוסס על טכנולוגיית Bluetooth, המאפשר לרופאים להקשיב לליבם של הפציינטים ולרחשי הריאות שלהם, ללא כל מגע פיזי. היתרון העיקרי במכשיר הוא העברת הנתונים ותרגומם לאבחנות באמצעות תוכנות מתקדמות. עוצמת החדשנות הטבועה בחברה באה לידי ביטוי בתחרות שנתית, הקרויה "אף אדם בעל היגיון בריא לא ישקיע בכך אפילו אגורה אחת". כל אחד מהזוכים בתחרות זו, שיצרו ופיתחו מוצר כתוצאה מקונספט "חסר היגיון", מקבל פרס של 100,000 דולר.

המחקר שערכה חברת Booz Allen Hamilton מציין, כי  שנת 2009 היא השנה הראשונה מזה עשור ויותר שהיקף ההשקעה הגלובלי במחקר ופיתוח בחברות הגדולות ירד והגיע ל-503 מיליארד דולר, לעומת 521 מיליארד דולר בשנת 2008. ירידה זו מיוחסת בעיקר למיתון, אך במידה מסוימת גם לתובנה כי השקעה במחקר ופיתוח ללא הטמעת חדשנות אינה ערובה לצמיחה עסקית.

לפני מספר ימים התפרסם מחקר אחר, המציג תמונה התולה את מצבה הכלכלי של אירופה במספר המצומצם והבלתי מספק של יזמים חדשנים וצעירים, שיניעו את הצמיחה הדרושה לה. המחקר התבצע על-ידי חברת Bruegel מבריסל. האיחוד האירופי שם עתה דגש על ביצוע רפורמה בתחום הפטנטים ועל יצירת מקורות מימון חדשים, שעל-פי הערכה יניעו מחדש את החדשנות שם. כיום, מכל מקום, רק חמישית מהתאגידים החדשניים באירופה הוקמו לאחר שנת 1975, זאת בהשוואה לארצות הברית, שבה למעלה ממחצית החברות החדשניות הן צעירות וממקדות את כיווני הצמיחה שלהן לתחומים כמו בריאות וטכנולוגיות מידע חדשניות, כמו סיסקו, גוגל ומיקרוסופט. האירופים מתייחסים עדיין למחקר ופיתוח כאל המנוף העיקרי לחדשנות וצמיחה, ומצביעים על כך שחברות חדשניות צעירות אחראיות רק ל-7 אחוז מתקציבי המחקר והפיתוח ביבשת, בעוד שבארצות הברית מושקעים כ 35% מתקציבי המחקר והפיתוח על-ידי חברות צעירות. כאן טמון אולי הכשל העיקרי בהטמעת החדשנות באירופה: בעוד שבארצות הברית גדלה המודעות של החברות לרתום את תקציבי המחקר והפיתוח לפלטפורמות של חדשנות, הרי שבאירופה רואים בעצם ההשקעה ב- R&D את חזות הכל.



powered by: mipotech