שוק איכרים הופך לסמל של תרבות צרכנית חדשה

מספר שוקי האיכרים בארצות הברית הוכפל בעשר השנים האחרונות, והגיע ל-4,685

שוק האיכרים הישן והוותיק הופך עתה לסמל של תרבות צרכנית חדשה, הבאה לידי ביטוי בקנייה של מוצרי מזון טבעיים או אורגניים מחוות חקלאיות הממוקמות  קרוב ככל האפשר לנקודות המכירה.  על ממדי התופעה ניתן ללמוד מכך, שמספר שוקי האיכרים בארצות הברית הוכפל בעשר השנים האחרונות, והגיע ל-4,685. אחת הסיבות לכך היא המיתון, שיצר גל משמעותי של מובטלים אשר חלק מהם יזם הקמה של עסקים קטנים הפועלים בתחום המזון, שפיתחו משקים חקלאיים זעירים ומציעים כיום את מרכולתם על גבי דוכנים בשוק האיכרים הקרוב. 

באוניברסיטה של מישיגן הקימו חממות עסקיות, שבהן מסייעים ליזמים החדשים להקים עסקים. חלק גדול מהעסקים הללו מתביית על תחום החקלאות והשיווק המקומי של מוצרי מזון. תום קלצ'יק, מנכ"ל מרכז החממות באוניברסיטה, אומר כי ציבור הצרכנים רואה בעין יפה תופעה זו, ומעדיף לרכוש את מוצרי המזון של יזמים אלה ושל מגדלים מקומיים אחרים, כדי לסייע לעסקים המקומיים. אך לרכישת מוצרי מזון מגידול מקומי יש גם פן אחר, הפן אקולוגי, שאף הוא מדבר אל ליבם של צרכנים רבים אוהדי המגמה הירוקה, מאחר שהמרחק הקצר בין חוות הגידול לבין שוק האיכרים מייצג צריכה מינימלית של דלק, התורמת לצמצום זיהום האוויר.

ההיסטוריון הידוע ג'יימס מק'וויליאמס מהאוניברסיטה של טקסס משתמש במונח החדש Locavores (אוהבי מזון לוקאלי-מקומי) בספרו  Just Foodשיצא לאור לאחרונה,  המתייחס לבעייתיות של העדפת מזון מקומי. בראיון לכתב העת "פורבס" שהתפרסם החודש הוא אומר, כי יש אמנם מרכיבים חיוביים בהעדפת מזון מקומי, אך במאה ה-21, שעל-פי כל התחזיות ייווצר בה בתוך 40 שנה צורך להאכיל ברמה הגלובלית כ-10 מיליארד בני אדם, הובלת המזון אינה כה משמעותית, שכן היא מייצגת לא יותר מ-10% של צריכת האנרגיה בתהליך הכולל של גידול המזון והבאתו עד לצרכן. מק'וויליאמס טוען כי צריכת הבשר היא הבעייתית ביותר מבחינה אקולוגית, זאת מאחר שגז המתאן הנוצר מההפרשות של הפרות הוא אחד הגורמים האחראים לגידול בנפח גזי החממה ולפגיעה בסביבה. כלומר, לגידול המשמעותי במספר בני האדם החיים על פני כדור הארץ יש קשר ישיר לגידול מקביל של מספר הפרות ,שהן המקור העיקרי לבשר. הוא תוקף את ה-Locavores וטוען כי לא רק שהם לא יצילו את העולם בגישתם הנוכחית, אלא שיגרמו לו נזק בלתי הפיך. לדבריו, תופעת ה- Locavores היא פריבילגיה של התרבות המערבית קצרת הראות, הרואה לנגד עיניה רק את התועלות האנוכיות ומתעלמת מהצרכים הקיומיים של העולם. מק'וויליאמס מסביר גם, כי מזון אורגני אינו עדיף על מזון המיוצר בשיטות חקלאיות עכשוויות, והוא מצדד בהרחבת המחקרים בתחום המזון המהונדס גנטית ועל הרחבת גידולו של מזון זה. הסיבה לכך היא, שהגידול המשמעותי במספר בני האדם בעולם חייב להתבסס על שיטות חקלאיות מתקדמות, שאם לא כן נעמוד כולנו בפני מאות מיליונים ואולי גם מיליארדים של בני אדם רעבים, שיהיו קורבן לתופעת המגדלים המקומיים.  
לתופעת הלוקאליזציה בצריכת מזון יש גם השלכות נוספות, שיווקיות ועסקיות. שכן, אם התופעה תתרחב ותהפוך למגמה של ממש עשויים גורמים רבים להיפגע, וביניהם גם מדינות כמו ישראל ואחרות, שיצוא המזון מהווה חלק מהותי מהכנסותיהן. החזרה אל הערכים הבסיסיים של מזון טבעי הגדל סמוך לנקודות המכירה שלו מהווה, לפי מומחים להתנהגות צרכנית, חלק מתופעה רחבה יותר ומואצת כתוצאה ממשבר האשראי. הוא גרם לצרכנים רבים, ובתוכם גם העשירונים העליונים, להצניע לכת ולצמצם את חגיגת השופינג הראוותני והממכר, שניזון בין השאר גם מ"נדיבות" אשראי חסרת אחריות של מוסדות פיננסיים שונים בעולם המערבי.
עם זאת, תופעת הלוקאליזציה מתפשטת במהירות. בחודשים האחרונים מוחדרים לציבוריות  האמריקנית מונחים חדשים וסיסמאות חדשות, כמו "מהחווה לשולחן", ו"קנו טרי ומקומי", שהם נשוא קמפיין אינטרנטי שנועד לסייע לצרכנים לבחור את המוצרים המקומיים, כדי "לבנות מערכת יחסים בין המגדלים, המשווקים, שוקי האיכרים, המסעדות המקומיות וקמעונאים אחרים." אנליסטים מקומיים מעריכים, כי מגדלים המוכרים את מוצריהם בשוק איכרים יכולים לצפות להכנסה של מינימום 200 דולר ליום, ועד לתקרה של 2,000 דולר ליום.
אולם החלק הארי של החקלאים בארצות הברית עדיין מוכרים את מוצריהם בסיטונאות, שהרווחיות בה היא נמוכה יותר, אך היא מבטיחה תזרים ברור של מזומנים. זאת לעומת שוק האיכרים, שהיקף המכירות בו הוא גמיש יותר, ומותנה בגורמים כמו מזג אוויר, אירועי ספורט וגורמים אחרים.

תופעת ה-Locavores אינה ייחודית לארצות הברית. גם בקנדה מתארים את סצנת המזון החדשה כאחד הטרנדים הגדולים ביותר, המתאפיין במספר גדל והולך של צרכנים המעדיפים לקנות את מוצרי המזון שלהם ישירות מהמגדלים, ובמיוחד מאלה העוסקים במזון אורגני וטבעי. מספר המסעדות המפרסמות כי הן קונות את מרכיבי המזון השונים ישירות מהחקלאים באזור גדל גם הוא, ונוסף על כך ניכרת גם פגיעה מסוימת במכירות של סופרמרקטים, המייבאים את מוצרי המזון מכל רחבי העולם, שכן הדעה הרווחת הנתפשת על-ידי הצרכנים היא כי הגידול שלהם מבוסס על דישון באמצעות כימיקלים. עצם ההיכרות הקרובה עם חקלאים מאזור המגורים של הצרכנים נוסכת בהם ביטחון, שהוא סוג של בקרת איכות שלכאורה מבוצעת על ידם, המבטיחה על-פי תפישתם כי  על שולחנם עולה מזון טרי ממקור מהימן. מדד נוסף לעוצמת התופעה הוא מספרם הגדל והולך של ספרי בישול מקומיים ואזוריים, המטיפים לצריכה של מזון הגדל מקומית, ומציעים לקוראים מתכונים חדשים המבוססים על גידולים עונתיים, כפי שהיה מקובל ב"ימי קדם", עד שנות השמונים של המאה העשרים. אז, בשלהי המאה הקודמת, התוודעו צרכנים רבים לפירות וירקות שהוטסו מכל רחבי העולם וביטלו למעשה את מגבלת העונתיות בצריכתם. כך למשל התוודעו תושבי אירופה בימות החורף הקרים למלונים ולעגבניות הגדלים אצלנו בערבה, וכך התוודענו אנחנו לפירות האקזוטיים כמו קיווי ופפאיה, שרק בשלושים השנים האחרונות ניתן להשיגם כאן.

לתופעה זו, במידה שתתרחב, יהיו גם השלכות קשות על תעשיית הדשנים, שישראל היא אחת השחקניות הראשיות בה ברמה הגלובלית. ככל שיגדל הביקוש למוצרי מזון טבעיים ואורגניים, וככל שיגדל מספר ה-Locavores, כך יקטן הביקוש לדשנים המבוססים על כימיקלים.

גורם נוסף התורם להצלחת שוק האיכרים הוא חוויית הקנייה. השיטוט בין הדוכנים הוא מהנה, מאחר שכל בעל דוכן מייצג עסק חקלאי עצמאי, בין אם מחלבה קטנה המייצרת גבינות מבודלות היטב מגבינות של מגדלים אחרים, ובין אם עגבניות או צמחי תבלין טריים, שניחוחם האיכותי טרם נמוג בשקיות הפלסטיק שבסופרמרקט. במסגרת השיטוט הצרכנים משוחחים עם המגדלים השונים, לומדים להכיר אותם, מאזינים לסיפורים על הדרכים שבעזרתן הצליחו להגיע לאיכויות גבוהות, כך שמביקור לביקור מתהדק הקשר והופך לסוג של חוויה צרכנית חברתית השונה בתכלית מהשיטוט המנוכר בשבילי הסופרמרקט. 

גם בישראל נוצרת תרבות של שוקי איכרים, הזוכים למספר רב של מבקרים. למשל שוק האיכרים הקטן והאינטימי בנמל תל-אביב, המציע לצרכנים פירות, ירקות, גבינות וזיתים באיכות גבוהה, כאשר ברור לכל כי העומדים מאחורי הדוכן הם מגדלים אותנטיים המשקיעים את מירב מאמציהם בשמירה על איכותם וטריותם של המוצרים השונים.

בבריטניה מנסים לשלב את גישת הרטרו הלוקאלית עם הטכנולוגיה האינטרנטית. לפני מספר ימים הודיע אחד מיבואני המזון הגדולים שם, כי בחודש ינואר הקרוב הוא ישיק שוק איכרים וירטואלי, אשר ישמש כפורטל סחר אלקטרוני עבור חקלאים בריטיים. כל אחד מהגולשים יוכל לבחור את החווה החקלאית הקרובה ביותר למקום מגוריו, ולהזמין אונליין את מוצרי המזון המבוקשים על ידו - אך עם זאת לא תהיה מניעה כלשהי להזמין כך גם מוצרי מזון ממגדלים רחוקים. חקלאים יורשו להציג על גבי הדוכן הווירוטאלי שלהם לא יותר משישה מוצרים שונים. ההזמנות של הצרכנים יישלחו למרכז לוגיסטי בלונדון, אשר יפיץ את המוצרים לבתי הצרכנים. אך צרכנים גם יוכלו לבחור בהפצה ישירה של מוצרי המזון, מהחווה בה הם גדלים ישירות אל בתיהם. כדי ליצור את חוויית הקנייה, ניתן יהיה לצפות בווידיאו קליפ של 90 שניות, שבו יוכל כל בעל דוכן וירטואלי להציג את הסיפור שלו, ממש כפי שעמיתיו בשוק האיכרים המוחשי יודעים לעשות פנים אל פנים עם הקונים.



powered by: mipotech