ארה"ב לוחצת על מדינות אירופה כדי שיאפשרו יבוא של מזון מהונדס גנטית

בישראל מותר למכור מוצרי GMO אך עדיין לא הוחלט אם יש לסמנם באופן מיוחד

הפער שנוצר בין אירופה לארצות אמריקה ביחסן למזון מהונדס גנטית (GMO)הולך וגדל. בעוד שהצרכנים בארה"ב, קנדה וארגנטינה אינם חוששים מאכילת מזון כזה, הרי שברוב ארצות אירופה המצב הוא שונה לחלוטין. באירופה מכונים ירקות ופירות שהונדסו כ"מוצרי פרנקנשטיין" והצרכנים אינם מוכנים לרכוש אותם. בשנת 1998 התקבלה החלטה באיחוד האירופאי שלא ליבא מוצרי GMO, אך תוקפה של החלטה זו פג בסוף השנה האזרחית האחרונה. אי לכך עבר שדה הקרב אל האו"ם אשר לפי אמנת "קרטגנה" שנחתמה על ידי 116 מדינות (אך לא ע"י ארה"ב) ושנכנסה לתוקף בשנת 2003 יהיו מוצרי ה GMO תחת פיקוח בינלאומי. האמנה מחייבת יצואנים של פולי סויה ו MAIZE (גידול שמקורו במקסיקו שגרעיניו מהווים בסיס למספר רב של מוצרי מזון ותרופות) להציג מידע מפורט על דרכי הגידול של מוצרים אלה. כדי שכל מדינה תוכל לקבל החלטה אם ליבא אותם. על פי האמנה, מותר למדינה לאסור על יבוא של מוצרים כאלה אפילו אם אין הוכחה מדעית כי הם יכולים להזיק. ארה"ב שהיא אחת המובילות בפיתוח מוצרי GMO מתכננת מסע הסברה כדי לנתץ את המיתוס השלילי שנוצר באירופה למוצרים כאלה.

התייחסות: ירקות ופירות מהונדסים גנטית מפותחים גם בישראל, ויכולים להוות ענף יצוא משמעותי לאירופה. בישראל מותר למכור מוצרי GMO אך עדיין לא הוחלט אם יש לסמנם באופן מיוחד. הוועדה הממשלתית למזון חדיש, מתכנסת בימים אלה בתל אביב, כדי להחליט אם חברות המזון יחויבו לסמן מוצרים שעברו הנדסה גנטית. בארגונים לאיכות הסביבה חוששים שהלחצים הכלכליים שמפעילה ארצות הברית יגרמו להסתרת המידע החשוב הזה מהציבור. משרד התמ"ת מתנגד לחובת הסימון של מוצרי GMO.

 

 



powered by: mipotech