בלוגים - עדיין עם הספר?

סימנים לסיום עידן הספר המודפס וכיצד תיראה הספרייה של צאצאינו?


מאת טלי גדי
שבוע הספר , שחל החודש גרם לי לחשוב שלכל אחד ואחת מאיתנו יש ספר או אפילו כמה שהם בעלי משמעות . כאלה שמעוררים זיכרונות נעימים או חוויות מרגשות , בד"כ מהילדות . כשהייתי ילדה , נהגנו אחי ואני לעשות תחרות : שנינו היינו קוראים מושבעים של  הסדרה "אל עצמי" של גלילה רון פדר , והמקצה החל כבר בספריית בית הספר , המשיך בחזרה הביתה ונגמר בקריאה מהירה וחוזר חלילה לכרך הבא. מאז ועד היום השתנה שוק הספרים בישראל : ב-2010 תפסו ספרים אלקטרוניים נתח של 10% מן המכירות .ברבעון הראשון של 2011 , לעומת זאת , הניבו ספרים אלקטרוניים יותר מ-50% של מו"ל אמריקאי גדול . וגם אצלנו , בשנים האחרונות עם התחזקות האינטרנט , הספרים האלקטרוניים והרשתות החברתיות , רשתות הספרים נמצאות במלחמת חורמה יומיומית שבאה לידי ביטוי במבצעים אטרקטיביים : 3 ספרים ב-99 ₪ , השני ב-1 שקל וכו'...
החיים בעידן הדיגיטאלי בשילוב של המבצעים האטרקטיביים הביאו גם לשינויים בתרבות הצריכה של קוראים , פעם ספר היה חפץ אישי יקר מפז , שנשמר היטב על מדף הספרים וככל שדפיו היו צהובים יותר , כך עלה ערכו . והיום? לרשימות הדברים שעתידים להיכחד מן העולם יהיו כאלה שיוסיפו גם ..חנויות ספרים. רשתות הספרים הגדולות : סטימצקי וצומת ספרים נערכות לכך כל אחת בדרכה : סטימצקי יצאה ב-2010 במהלך של "מדף הספרים הגדול בעולם " ,שמטרתו הייתה לחזק את הקשר האישי עם הלקוחות ולחבר בין המרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי באמצעות אנגייג'מנט עם הקורא בעמוד הפייסבוק של הרשת. צומת ספרים , לעומת זאת , הכריזה בתחילת השנה כי האסטרטגיה השיווקית שתלווה את פעילותה הינה להיות "הבית של הספרות הישראלית" במטרה להעניק במה לסופרים ישראליים ולשפה העברית וגם היא , בדומה למתחרה שלה , מנהלת פעילות ענפה עם לקוחותיה /אוהדיה בפייסבוק  ואף השיקה לקראת שבוע הספר, אפליקציה שתאפשר לגולשים לשדר בווידיאו המלצות של סופרים ישראלים. יחד עם זאת שתי הרשתות מבינות שהספר האלקטרוני הוא הדבר הבא , ושתיהן מצהירות כי  הן מתכוונות להיות שם כשיקרה הדבר .
 חדשנות מוצרית ? בכל מחיר ?
מחקרים שיווקיים מוכיחים , כי קיים קשר ישיר והדוק בין רמת החדשנות המוצרית בארגון, לבין מידת הצלחתו העסקית. אין ספק צומת ספרים וסטימצקי השכילו להבין שאם הן לא תטרחנה  לחדש ולהתאים את עצמן לטעמם המשתנה של לקוחותיהן הן עלולות  למצוא את עצמן בסכנה קיומית. ובכל זאת , אני עדיין חושבת שמנקודת מבטו של הקורא יש משהו בספר מודפס שאין בספר אלקטרוני , משהו שהופך את הספר המודפס למשהו אחר שמעבר לעובדה שהוא מרחיב את  אופקיו של הקורא , או מעשיר את שפתו . משהו שהוא שמעבר לעובדה שספר מהווה בריחה , מנוחה או פותח צוהר למחוזות רחוקים. הרי את  כל אלה מעניקה גם הקריאה בספר אלקטרוני. אני חושבת  שלהבדיל מספר אלקטרוני , ספר מודפס הוא יותר מכך : הוא הופך כל אחד ואחת מאיתנו לאספן אמנות! כי עם הגידול באטרקטיביות של מבצעי המחיר ובזמינותם של ספרים מודפסים, הקורא הופך לאדם שבוחר,עורך ומציג בספרייה הביתית שלו אוסף המשקף את טעמו, תחומי העניין שלו וזהותו . הכניסה לבית עם "כוורת"  ספרים דומה במקצת להתבוננות בחייו של אדם ולאפשרות נוספת להכיר את עולמו. ומצידו של הקורא:  היא מזמנת לו מסגרת. בתוך המסגרת הזאת, היא יכולה להחליט איך הוא רוצה להציג את עצמו , מה הוא חושף  ומה לא, במה הוא "משוויץ" ואת מה הוא "מסתיר" : האם הוא "רוחניק" שקורא את אושו ו"הסוד" , האם רגיש שאוהב שירה אולי "סנוב" שקורא רק ספרות זרה? ומה עם פעולת הסידור על המדף ? הרגע בו מגיעים מהחנות עם 2-3 ספרים , פותחים את העטיפה ומתלבטים איך למקם את הרכש החדש יש כאלה שמסדרים את הספרים לפי תחומים , יש כאלה שיסדרו לפי א-ב , ויהיו כאלה שיסדרו פשוט ...לפי גובה הספרים . מה שחשוב הוא שסביב הספר המודפס , מתחבא עולם תוכן שלם , החל מהשהייה בחנות , ממשיך בתחומי העניין וכלה בפעולת הסידור על המדף הביתי . "כוורת" הספרים הביתית הופכת את הקורא לאוצר {מלשון אוצר אמנות } את התחושה הזו הייתי ממליצה לרשתות הספרים לשמר .
•    הכותבת הינה יועצת שיווק ואסטרטגיה למותגי בתחום הלייף סטייל


 
 
powered by: mipotech